Vayedaber

כַּד דָּמַךְ רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי עָל אָבִיו דִּשְׁמוּאֵל וְאַפְטַר עִילוֹי סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. לְמַה הָיָה לֵוִי בַּר סִיסִי דוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶרֶם וְהָיוּ בוֹ מֵאָה גְפָנִים וְהָיוּ עוֹשׂוֹת כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. עָמַד עַל חֲמִשִּׁים עָמַד עַל אַרְבָּעִים עָמַד עַל שְׁלֹשִׁים עָמַד עַל עֶשְׂרִים עָמַד עַל עֶשֶׂר עָמַד עַל אֶחָד וְהָיָה עוֹשֶה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. וְהָיָה אוֹתוֹ הַגֶּפֶן חָבִיב עָלָיו כְּכָל הַכֶּרֶם כּוּלּוֹ. כַּךְ הָיָה רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּכָל אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי זֶה כָּל הָאָדָם כִּי זֶה כְּכָל הָאָדָם.

כַּד דָּמַךְ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עָאַל רִבִּי לַיא וְאַפְטַר עִילוֹי אַרְבָּעָה דְּבָרִים תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּלָּן אִם אָֽבְדוּ יֵשׁ לָהֶן חֲלִיפִּין כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזוֹקוּ בַּרְזֶל מֵעָפָר יוּקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה. אֵילּוּ אִם אָֽבְדוּ יֵשּׁ לָהֶן חֲלִיפִּין. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי מֵבִיא לָנוּ חֲלִיפָתוֹ. מִי מֵבִיא לָנוּ תְמוּרָתוֹ. וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מָקוֹם בִּינָה וְנֶעֱלְמָה מֵעֵינֵי כָּל חָי. אָמַר רִבִּי לֵוִי אִם אֲחֵי יוֹסֵף עַל שֶׁמָּֽצְאוּ מְצִיאָה יָצָא לִבָּם דִּכְתִיב וַיֵּצֵא לִבָּם. אָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ אֶת רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד 20b עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ארבעה דברים. דחשיב בקרא דלקמיה הן עיקר תשמישו של עולם ושאר כל מיני מתכו' כלולין בהן וכולן אם אבדו מאחד יש להן חליפין להביאן ממקום אחר ולמלאות חסרונו אבל ת''ח שמת מי מביא לנו וכו' דמיהת חסרונו של זה א''א למלאות:

רִבִּי יָסָא כַד סְלִיק לְהָכָא אֲזַל סְפָר. בָּעֵי מַסְחֵי בְּאַהֵן דֵּימוֹסִין דְּטִיבֵּרִייָא. פָּגַע בֵּיהּ חַד לֵיצָן וְיָהִיב לֵיהּ פּוּרְקְדָל חַד. אָמַר לֵיהּ עַד כְּדוֹן עֲנוּבְתָּא דְּהַהוּא גַבְרָא רַפְיָא. הֲוָה אַרְכוֹנָא קָאִים דָּאִין אֶחָד לֵיסְטֵיס וְאָזַל קָם לֵיהּ גָחֵיךְ כָּל קִבְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ אַרְכוֹנָא מָאן הֲוָה עִמָּךְ תָּלָה עֵינוֹי וְחָמֵי דְהַהוּא גָחֵיךְ אָמַר לֵיהּ הַהוּא דְּגָחֵיךְ הֲוָא עִמִּי. נָֽסְבֵיהּ וְדָנֵיהּ וְאוֹדֵי לֵיהּ עַל חַד קְטִיל. מִי נַפְקִין תְּרַוֵּיהוֹן טְעֵינִין תַּרְתֵּי שֵׁרִין דְּעָבַר רִבִּי יָסָא מַסְחֵי. אָמַר לֵיהּ הַהִיא עֲנוּבְתָּא דַהֲוָת רַפְיָא כְּבָר שִׁנְצָת. אָמַר לֵיהּ בִּישׁ גַּדָּא דְהַהוּא גַבְרָא וְלָא כְתִיב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק קָשָׁה הִיא הַלֵּיצָנוּת שֶׁתְּחִילָּתָהּ יִיסוּרִין וְסוֹפָן כְּלִייָּה. תְּחִילָּתָהּ יִיסוּרִין דִּכְתִיב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם. וְסוֹפָן כְּלִייָּה דִּכְתִיב כִּי כָלָה וְנֶחֶרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת י֨י צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אזל ספר. נסתפר והיה בדעתו לילך לרחוץ בזה המרחץ של טבריא ופגע בו לץ אחד ונתן לו פורקדל חד זהו פרגול ששנינו בפ' כ''ט דכלים ולשון המדרש בפרשת אמור מה לך לוקה בפרגל וכו' כלומר מכה אחת על צוארו בעץ שקורין פורקדל וא''ל עדיין צוארו והענק שלו רפה הוא וצריך לחזק אותו ודרך שחוק והיתול אמר לו כמנהג הלץ וכשהלך היה שם ארכונא חד שופט ומושל שהיה דן לליסטים א' וזה הלץ עמד ושחק לנגדו וכשאמר הדיין להליסטים מי היה עמך כשעשית המעשה תלה עיניו והביט בלץ הזה וראה שהוא שוחק ואמר זה השוחק הוא היה עמי ולקחוהו ודנו אותו ביסורין עד שהודה על אדם אחד שהוא הרגו וכשהוציאו לשנים אלו וטעונין שתי קורות עליהן לתלות אותם בתוך כך יצא ר' ייסא מהמרחץ וא''ל זה הלץ ההולך להתלות כבר הענק הזה שהיה רפוי נשתנם ונתחזק וכלומר שנגמר דינו ליהרג על שנתן לו מכה על צוארו ואמר לו ר' ייסא ארור המזל שלך ולא כתיב ואל תתלוצצו וגו' ואיני מתחייב בנפשך כי אתה בעצמך גרמת לך:

רִבִּי זְעִירָא כַּד סְלִיק לְהָכָא אָזַל אַקִּיז דָּם. אֲזַל בָּעֵי מִיזְבַן חָדָא לִיטְרָא דְקוּפָּד מִן טַבְּחָא. אָמַר לֵיהּ בְּכַמָּה הָדֵין לִטְרְתָא אָמַר לֵיהּ בְּחַמְשִׁין מָנַיי וְחַד קוּרְסָם. אָמַר לֵיהּ סַב לָךְ שִׁיתִּין וְלָא קְבִיל עִילוֹי. סַב לָךְ ע̇ וְלָא קְבִיל עִילוֹי. סַב לָךְ פ̇. סַב לָךְ צ̇. עַד דְּמָטָא לְמֵאָה וְלָא קְבִיל עִילוֹי. אָמַר לֵיהּ עֲבִיד כְּמִנְהָגָךְ. בְּרוּמְשָׁא נְחִית לְבֵית וַעֲדָא. אָמַר לוֹן רַבָּנָן מַה בִּישׁ מִנְהָגָא דְהָכָא דְּלָא אָכַל בַּר נַשׁ לִיטְרָא דְקוּפָּד עַד דְּמָחֵי לֵיהּ חַד קוּרְסָם. אָֽמְרִין לֵיהּ וּמַה הוּא דֵין. אָמַר לוֹן פַּלָּן טַבְּחָא. שָֽׁלְחוּן בָּעֵיי מֵיתְתֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּן אֲרוֹנֵיהּ נַפְקָא. אָֽמְרוּ לֵיהּ רִבִּי כָּל הָכִין אָמַר לָהוּ וְיֵיתֵי עָלַי דְּלָא כָעַסִּית עִלוֹי מִי סְבָרִת דְּמִנְהָגָא כָךְ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וחד קורסם. ומכה אחת בברזל נקרא קורסם הערוך וא''ל תקח לך ששים מטבעות ולא תעשה לי המכה וחזר והוסיף לו ולא קיבל דבריו וא''ל עשה כמנהגך ולעת ערב כשבא ר' זעירא לבה''מ ואמר לרבנן מה המנהג הרע הזה כאן שלא יאכל אדם ליטרא בשר עד שיכו אותו מכה אחת ואמרו לו ומה זה הדבר ומי הוא עושה זה והשיב פלוני הטבח ושלחו אחריו להביאו ולייסרו על כך ומצאו שמת וארונו יוצא לקראתם ואמרו לר' זעירא רבי כל כך כעסת והענשת לזה והשיב יבא עלי שלא כעסתי עליו מפני שהייתי סבור שהמנהג כאן הוא כך:

בחמשין מניי. מין מטבעות שהיה להם:

אזל בעי מיזבון. הלך בדעתו לקנות ליטרא בשר מהטבח:

כַּהֲנָא הֲוָה עוּלֶם סַגִּין כַּד סְלִיק לְהָכָא חַמְתֵּיהּ חַד בַּר פַּחִין. אָמַר לֵיהּ מַה קָלָא בִשְׁמַיָּא. אָמַר לֵיהּ גְּזַר דִּינֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מִיחְתָּם. וְכֵן הֲוָת לֵיהּ. וּמִתְפְּגַע בֵּיהּ. חַמְתֵּיהּ חַד חָרָן. אָמַר לֵיהּ מַה קָלָא בִשְׁמַיָּא. אָמַר לֵיהּ גְּזַר דִּינֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מִיחְתָּם. וְכֵן הֲוָת לֵיהּ. אָמַר מַה סְלִיקִית מְזַכֵּי וַאֲנָא אִיחֲטֵי. מַה סְלִיקִית לְמִיקְטְלָה בְנֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל נִיזוּל וְנִיחוּת לִי מִן הֵן דִּסְלִיקִית. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֵיהּ בַּר נַשׁ דְּאִימֵּיהּ מַסְבְּרָא לֵיהּ וְאִיתָּתֵיהּ דַּאֲבוּהִי מוֹקְרָא לֵיהּ לְהֵן יֵיזִיל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ יֵיזִל לֵיהּ דְּמוֹקְרִין לֵיהּ. נָחַת לֵיהּ כַּהֲנָא מִן הֵן דִּסְלִיק. אֲתוּן אָֽמְרִין לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן הָא נְחִית כַּהֲנָא לְבָבֶל. אָמַר מַה הֲוָה מֵיזַל לֵיהּ דְּלָא מֵיסַב רְשׁוּתָא. אָֽמְרִין לֵיהּ הַהִיא מִילְתָא דְאָמַר לָךְ הִיא הֲוָת נְטִילַת רְשׁוּת דִּידֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נחת ליה כהנא מן הן דסלק. והלך רב כהנא וירד ממקום שעלה וחזר לבבל ובאו והגידו זה לר' יוחנן והיה מתמיה ואמר מה זה שהלך לו בלא נטילת רשות ממני ואמרו לו זה הדבר שאמר לך הוא הנטילת רשות שלו ואתה שהשבת לו כך לפיכך הלך לו:

בר נש דאימיה מבסרא ליה. שאמו מבזה אותו ואשת אביו מכבדו לאיזה מהן ילך והרמז על א''י שהיא משולה לאמו וח''ל דומה לאשת אב וכאן יש לו צער ובושה ובח''ל עושין לו כבוד הרבה ור' יוחנן לא הרגיש בדבריו והשיב לו ילך למקום שמכבדין אותו:

אתא לגבי ר' יוחנן. ולא היה רוצה לגלות לו שדעתו לחזור פן יעכבנו ולפיכך לא נטל ממנו רשות בפירוש כ''א דרך רמז אמר לו:

ניזול וניחות לי מן הן דסליקית. אני צריך לילך ולירד מן המקום הזה שעליתי לכאן ולחזור לבבל:

בר פחין. בליעל אחד והיה מלעיג ואמר ליה מה קלא בשמיא מפני שבביאתו כעס עליו ר' יוחנן והענישו ומת ואח''כ בקש עליו רחמים וחיה כההיא עובדא דהגוזל בתרא ושאל לו זה מה קול שמעת בשמים וא''ל גזר דין דההוא גברא מיחתם עליו שימות וכן הוה וחזר ופגע באחר כמותו וא''ל כן. אמר מה. זה סליקית להכא למיזכי ולהגות בתורה ואנא אחטא להעניש הבריות וכי עליתי להרוג בני א''י:

כהנא הוה עולם סגין. היה יניק וחכים הרבה כשעלה לכאן ומפני שהיה בחור וחריף והיה כועס מיד כההיא דלקמיה שהיה מעניש לאלו המלעיגים ועל דרך שאמרו האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה הלכך קאמר עולם סגין:

דֵּלֹמָא. רִבִּי מִייָשָׁא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲווּ יָֽתְבִין אָֽכְלִין בְּחָדָא מִן אִילֵּין כְּנִישָׁתָא עִלִּייָתָא. אִתָּת עוֹנָתָא דִצְלוּתָא וְקָם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַצְלַייָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מִייָשָׁא לָא כֵן אַלְפָּן רַבִּי אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין. וְתַנִּי חִזְקִיָּא כָּל מִי שֶׁהוּא פָּטוּר מִדָּבָר וְעוֹשֵׂהוּ נִקְרָא הֶדְיוֹט. אָמַר לֵיהּ וְהָא תַנִּינָן חָתָן פָּטוּר. חָתָן אִם רוֹצֶה. אָמַר לֵיהּ וְלָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. אָמַר לֵיהּ יָכוֹל אַנָּא פְטָר כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך היה קורא

א''ל יכיל אנא פתר כר''ג. והכי גריס לה בפ''ק דשבת ול''ג ההיא א''ל קמא. כלומר דמתני' דהכא כר''ג אתיא דלא רצה לפטור עצמו מק''ש כמו שהשיב לתלמידיו איני שומע וכו' ושאני ק''ש דאית ביה קבלת מלכות שמים:

א''ל והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה. כלומר דאע''פ ששנינו שהחתן פטור מק''ש אפ''ה שנה רבי כאן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שהוא פטור מן הדין:

דלמא. מעשה בר' ייסא ור' שמואל שהיו יושבין ואוכלין בא' מבהכ''נ שבעלייה והגיע עונת התפלה וקם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל:

תַּנִּי מִסְתַּלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי יְתֵידוֹת הַדְּרָכִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא מִשְתַּקֵּעַ אֲפִילוּ בְשָׂדֶה שֶׁהִיא מְלֵאָה כוּרְכְּמִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ בַדֶּרֶךְ וְהָיוּ מִסְתַּלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי יְתֵידוֹת הַדְּרָכִים וְרָאוּ אֶת רִבִּי יְהוּדָה בֶן פַּפּוֹס שֶׁהָיָה מִשְׁתַּקֵּעַ וּבָא כְנֶגְדָּן. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִי הוּא זֶה שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ בְאֶצְבַּע אָמַר לוֹ יְהוּדָה בֶן פַּפּוֹס הוּא שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְשׁוּם שָׁמַיִם. אָמַר לֵיהּ וְלָא כֵן תַּנִּי כָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל שְׁבָח לֹא כָל הָרוֹצֶה לַעֲשוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה. תַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן מִינּוּ אוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר. אָמַר לֵיהּ וְהָא תַנִּי כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל צַעַר כָּל הָרוֹצֵה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה. תַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶה וְתָבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וּבִלְחוּד דְּלָא יְבַזֶּה חוֹרָנִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובלחוד דלא ובזה חורנין. הא דאמרי' דבדבר של צער אם רצה לעשות אותה דוקא בפני עצמו יכול להחמיר עליו אבל אם הוא בפני אחרים וכהך עובדא לא יעשה כן מפני שהוא כמבזה לאחרים שהם אינם רוצים לעשו' לפנים משורת הדין והוא עושה:

אמר ליה. ר' יהושע והא תני כל דבר של צער וכו'. והאי נמי דבר של צער הויא שהרי הוא צריך להצטער עצמו בהילוך הדרך כשאינו מסתלק לצדדין:

ולא כן תני כל דבר שהוא של שבח וכו'. ור''ג היה סבור לדמות זה לדבר של שבח שמראה חשיבות לפניהם שהוא מדקדק במעשיו ומחמיר על עצמו לעשות לפנים משורת הדין:

שכל מעשיו לשום שמים. ואין לחושדו משום יוהרא:

באצבע. מראה חסידותו לפנינו באצבע ויוהרא הוא:

שהיה משתקע. הרבה ונטה מן הדרך ולא רצה להסתלק לצדדין לתוך שדה חבירו א''נ ובשעה שהוא משתקע שצריך להשתקע עצמו הרבה בהדרך שהיא עשויה כמין גומות ועולה ויורד שכיחי הרבה בה מסתלקין אפי' לשדה כרכום:

ובשעה שהוא משתקע וכו'. כלומר אם השדה שהיא מליאה כרכום היא סמוכה להדרך ומתקלקלת אם הולכין ודורסין עליה ואם יקיף ולא יעבור באותה שדה צריך הוא להשתקע הרבה מן הדרך ולהקיפה אז מותר להסתלק אפי' לאותה שדה מליאה כרכום מפני טורח המרובה:

תני. בתוספתא דב''ק פ''ח מסתלקין לצדדין להשדות שבצדי דרכים מותר להסתלק מן הדרך לילך לשם מפני יתידות הדרכים כשהארץ יבישה ועשויה כמין גריד וכיתדות שאינו נוח להלך עליהן באמצע הדרך מסתלקין לצדדין וזה א' מעשרה תנאים שהתנה יהושע בכניסתן לארץ ומייתי לה בהאי תלמודא בפ' המוכר את הספינה:

הלכה: תַּנִּי כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל צַעַר כָּל הָרוֹצֵה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה. תַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶה וְתָבוֹא עָלָיו בְּרָכָה. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁל שְׁבָח לֹא כָּל הָרוֹצֶה לַעֲשוֹת עַצְמוֹ יָחִיד עוֹשֶׂה. תַּלְמִיד חָכָם עוֹשֶׂה אֶלָּא אִם כֵּן מִינּוּ אוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תני. בתוספתא פ''ק דתענית על הא דשנינו שם היחידים מתענין בה''ב:

משנה: 21a חָתָן אִם רוֹצֵה לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא כָל הָרוֹצֵה לִיטּוֹל אֶת הַשֵׁם יִטּוֹל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' לא כל הרוצה ליטול לו את השם יטול. אם לא מוחזק חכם ופרוש בשאר דברים אין זה אלא יוהרא שמראה בעצמו שיכול לכוין לבו ואין הלכה כרשב''ג וקצת מרבוותא אמרי דהאידנא כל אדם יקרא ק''ש בלילה הראשון שכיון שבדורות הללו אין מכוונים כל כך בשאר ימים אם לא יקרא בלילה א' מיחזי יותר כיוהרא שמראה עצמו שהוא מכוין בכל שעה אלא השתא משום דטריד במצוה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source